בת דור - מיכל הלפמן
הסנה הבוער - יצחק דנציגר
לא ידוע - חיפוש של המילה רוח רפאים
איזון מושלם - שכחתי
הרועה - שלום סבא
לב פועם - יעקב אגם
המצילים - שכחתי
שכחתי- שכחתי
זוג אוהבים ואוטובוס - גיל מרקו שני
דמות - גיל מרקו שני
מוריס בלאנשו, “פסק מוות”, עמ’ 71, תרגמה: הלית ישורון
על החדר הזה, השקוע בחושך הכי עמוק, ידעתי הכל, חדרתי אותו, נשאתיו בתוכי, נתתי לו חיים, חיים שאינם החיים, אבל חזקים מהם ואשר שום כוח בעולם לא יוכל לנצח. החדר הזה אינו נושם, אין בו לא צל ולא זיכרון, לא חלום ולא עמקות; אני מקשיב לו ואיש אינו מדבר; אני מביט בו ואיש לא גר. ובכל זאת, החיים הכי גדולים שם הם, חיים שאני נוגע בהם והם נוגעים בי, לחלוטין דומים לאחרים, חיים אשר בגופם לוחצים על גופי, בפיהם מסמנים את פי, שעיניהם נפקחות, העיניים הכי חיות, הכי עמוקות בעולם, העיניים אשר רואות אותי. היצור שאינו מבין את זה, שיבוא וימות. כי החיים האלה הופכים לשקר את החיים שנרתעו מפניהם.
*
חורף 2011
מוריס בלאנשו, “פסק מוות”, עמ’ 71, תרגמה: הלית ישורון
על החדר הזה, השקוע בחושך הכי עמוק, ידעתי הכל, חדרתי אותו, נשאתיו בתוכי, נתתי לו חיים, חיים שאינם החיים, אבל חזקים מהם ואשר שום כוח בעולם לא יוכל לנצח. החדר הזה אינו נושם, אין בו לא צל ולא זיכרון, לא חלום ולא עמקות; אני מקשיב לו ואיש אינו מדבר; אני מביט בו ואיש לא גר. ובכל זאת, החיים הכי גדולים שם הם, חיים שאני נוגע בהם והם נוגעים בי, לחלוטין דומים לאחרים, חיים אשר בגופם לוחצים על גופי, בפיהם מסמנים את פי, שעיניהם נפקחות, העיניים הכי חיות, הכי עמוקות בעולם, העיניים אשר רואות אותי. היצור שאינו מבין את זה, שיבוא וימות. כי החיים האלה הופכים לשקר את החיים שנרתעו מפניהם.
